פסק-דין בתיק ת"א 19802-07

נתוני רקע ועובדות

1.         התובעים הגישו תביעתם כנגד הנתבע לפיצויים בגין ליקויי בנייה, נזק לרכוש, ונזק לא ממוני עקב עוגמת נפש שגרם להם לטענתם הנתבע וכן בגין הוצאות ונזקים נלווים. לפי הנטען בכתב התביעה, בחודש אוקטובר 2005 נחתם בין הנתבע לבין התובעים הסכם לביצוע עבודות בטון וריצוף בביתם אשר ברח' דרך הגנים בבוסתן הגליל (להלן: "הבית"). העבודות  כללו בין היתר עבודות בטון ועבודות ריצוף באבנים משתלבות בהיקף הבית, ברצועה ברוחב של מטר וברצועה רחבה יותר מעבר לקיר החיצון במטבח ובסלון הבית. בנוסף היה על הנתבע להכשיר משטח אספלט בכביש הגישה לבית מהרחוב ובהמשך בחניה המקורה הצמודה לבית (להלן: "העבודות"). לצורך האמור היה הנתבע צריך להשתמש בחומרים הכוללים שכבות מצע גרוס, בטון, אבן משתלבת ואבני שפה.

2.          לטענת התובעים הפר הנתבע את התחייבויותיו על פי ההסכם שכן העבודות אותן ביצע עבור סכום של 25,883 ש"ח (אשר שולם במלואו) לא היו באיכות ובסטנדרט המצופה. לטענתם העבודה הייתה רשלנית, בלתי מקצועית, משקפת התעלמות מוחלטת מכללי יסוד בעבודות בנייה ותשתית ושימוש לא נכון בחומרים. כתוצאה מכך נגרמו לתובעים לטענתם נזקים חמורים של ממש, כולל נזקי רטיבות, קילופי טיח פנים וחוץ, התמוטטות אבני השפה ושקיעת האבנים המשתלבות, עד כדי סכנה למשתמשים בדרך. התובעים פנו לטענתם לנתבע בדרישה לתקן את הליקויים אך למעט מספר תיקונים קוסמטיים, הנתבע לא עשה דבר. לפיכך, בחוסר ברירה שכרו התובעים קבלן אחר אשר יבצע את העבודות הנדרשות וכן יתקן את הליקויים שנגרמו כתוצאה מעבודתו של הנתבע. לחיזוק טענותיהם צירפו התובעים שתי חוות דעת של מומחה מטעמם, המהנדס, מר עזרא בן עזרא, אשר בחוות דעתו מיום 2.7.07 (נספח א' לכתב התביעה) העריך את עלות תיקון הליקויים בסך של 42,224 ש"ח. בחוות דעת משלימה מיום 1.11.07 עדכן מר עזרא בן עזרא את עלות התיקונים לסך של 81,140 ש"ח.

3.         הנתבע כפר בעובדות ובטענות התובעים וכן באחריותו לליקויים שתוארו בכתבי הטענות ובחוות הדעת. לחיזוק עמדתו צירף הנתבע חוות דעת מטעמו של המהנדס, מר מרדכי שטיינר, מיום 15.2.08. לטענת הנתבע התובעים הם אלו האשמים בליקויים שכן ביכרו לחסוך בעלויות ונמנעו מלקחת יועץ קרקע ומהנדס לצורך תכנון ביצוע העבודות. הנתבע הינו רק קבלן מבצע ואת העבודה שביצע עשה על הצד הטוב ביותר ולא התרשל. ואין לצפות כי הוא ייתן שירותים של יועץ קרקע, מהנדס ומפקח אשר לבטח היו מונעים את התוצאה הסופית. לפיכך, אין לתובעים אשר רצו לחסוך בעלויות להלין אלא על עצמם.

4.         ביום 22.5.11 הגיעו הצדדים להסכמה דיונית לפיה אין צורך בשמיעת עדויות ופס"ד יינתן על בסיס החומר המצוי בתיק בית המשפט בנוסף לסיכומי הצדדים שיוגשו. להסדר זה ניתן תוקף של החלטה. לאחר שהוגשו הסיכומים הובא התיק לפני ועת ליתן פסק דין במחלוקות שבין הצדדים.

דיון:

5.         לאור המחלוקת בין הצדדים והפערים בין חוות הדעת בנוגע לליקוי הבנייה, עלות תיקונם וחלוקת האחריות, מינה בית המשפט ביום 3.1.10  כמומחה מטעמו את המהנדס, מר אריה צימרמן (להלן: "המומחה"). המומחה בדק את הבית, הגיש את חוות דעתו מיום 6.4.10  וענה על שאלות הבהרה. ככלל יעדיף ויקבל בית המשפט המלצות המומחה מטעמו על פני המלצות של חוות דעת מטעם הצדדים. במקרה שבפני, למרות טענותיהם הרבות של הצדדים בנוגע לחוות הדעת, לא מצאתי לנכון לסטות מהכלל האמור, מלבד בנושא אחד.

מחוות דעתו של המומחה עולה כי עלות התיקונים הכוללת היא 40,223 ש"ח כולל מע"מ. מחוות הדעת וכן מתשובותיו של המומחה לשאלות ההבהרה שנשאל עולה כי לא ניתן לקבוע באופן חד משמעי מי מהצדדים אחראי לנזקי המים מעל הפנלים בדירה. לפיכך סבר המומחה כי יש לחלק שווה בשווה את עלות התיקון הנדרש בצנרת המים הראשית החיצונית בין הצדדים. כמו כן המומחה סבר כי על הנתבע לשאת בשליש מעלות הבדיקה לאיתור נזילות מים במכשיר אינפרא אדום.

6.         במשפט האזרחי שולט הכלל "המוציא מחברו עליו הראיה" (משנה בבא קמא ג יא). על התובע להוכיח את עילת תביעתו על כל מרכביה העובדתיים. על התובע להוכיח את תביעתו בחמישים ואחד אחוזים בלבד, כדי לצאת ידי חובתו (ראה: ד"ר נ. קנת ועו"ד ח. קנת, נטל ההוכחה והחזקות במשפט האזרחי ובמשפט הפלילי [הוצאת בורסי, התשס"ב - 2002] עמ' 49). לאחר שעיינתי בתיק ובחנתי את טענות הצדדים וכן את המסמכים השונים, אני סבור כי התובעים לא הוכיחו את תביעתם בכל הנוגע לנזקי המים מעל הפנלים בדירה.

לפיכך, מאחר והעלות המשוערת של תיקון זה לא ניתנה לבדה אלא יחד עם עלות תשומות שנעשה לכל סוג עבודה, כפי שתואר בסעיף 7 לחוות הדעת (סך של 9,164 ש"ח), יהיה זה נכון וצודק להפחית מסכום חוות הדעת, מחצית מסכום זה דהיינו סך של 4,588 ש"ח (כולל מע"מ).

7.         לא נעלמו מעיני הטענות והמחלוקת שבין הצדדים בנוגע לשאלה האם יש להטיל על הנתבעת אחריות לנזקים שכן התובעים ביכרו לחסוך בעלויות ונמנעו מלקחת יועץ קרקע ומהנדס לצורך תכנון ביצוע העבודות. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים בעניין זה אני סבור כי הנתבע, בהיותו בעל מקצוע וותיק ומנוסה היה צריך להיות מודע לצורך, להבין באיזה סוג קרקע הוא עומד לפעול ולתמחר את עבודתו בהתאם. אם סבר שאין הוא מכיר את הקרקע, או אינו יודע כיצד לפעול ללא יועץ קרקע או מהנדס, היה עליו לבקש מהתובעים להמציא דו"ח של יועץ קרקעות בטרם החל בעבודתו. משלא עשה כן, עליו לשאת בעלות הנזקים שגרם. המומחה מטעם בית המשפט התייחס לכך בסעיף 7 לחוות דעתו, לפיהם הנתבע היה מודע לקרקע התופחת ונתן לכך ביטוי בהצעתו, בהמלצות ובמפרט, והם בהחלט מקובלים עלי. אוסיף ואציין כי המומחה עשה חסד עם הנתבע בהמליצו כי אחריותו מוגבלת למוצר שהתקין. בנסיבות המקרה קיבלתי גם את המלצתו זו.

פיצוי בגין נזק לא ממוני (עגמת נפש):

8.         התובעים טוענים לנזק בלתי ממוני בגין עוגמת נפש וסבל שסבלו בגין הפרשה והצורך בתיקון הליקויים. הנתבע מכחישים את טענות התובעים וטוען כי יש לדחות את הטענות לעניין עוגמת הנפש.

שקלתי את טענות הצדדים.בבע"א 611/89 - דרוקר זכריה חברה קבלנית נ' ויקטור נחמיאס. פ"ד מו(2), 60 נקבע:

  "אין כל יחס ישר בין הסכום הנדרש לתיקון, לבין הסבל ועוגמת הנפש שרוכש דירה עלול לסבול עקב ליקויים בדירה. הדוגמא הטובה ביותר לכך הוא נושא הרטיבות. לעיתים ניתן לתקן ליקוי זה בסכום זעום, אולם הנזק בביצוע לקוי, או באי תיקון האיטום, והסבל ועוגמת הנפש - יכולים להיות עצומים".ו

לפיכך בנסיבות העניין, מצאתי כי יש לפסוק לתובעים בגין הנזק הלא ממוני סך של 3,000 ש"ח להיום.

התוצאה

9.         סיכומו של דבר, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע את הסכומים הבאים:

א.         בגין שעל הנתבע לשאת (לפי הסיכום בעמ' 12 לחוות הדעת) סך של 35,641 ש"ח כולל מע"מ (40,223 ש"ח פחות 4,588 ש"ח)   בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום חוות הדעת של המומחה 6.4.10.

ב.         בגין הנזק הלא ממוני סך של 3,000 ש"ח להיום, כאשר הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.